ההיסטוריה של רנו – היא לפני הכול היסטוריה של אדם עם גורל יוצא דופן.
הכול התחיל ב-24 בדצמבר שנת 1898 כאשר לואי רנו (Louis Renault) קיבל את התיגר לנסוע על ה-Voiturette סוג ה-A שלו מעלה ברחוב התלול "לו רפיק" במון-מארטר בפאריז. הודות להישג הזה הוא קיבל את 12 ההזמנות הראשונות שלו. החברה החלה לצמוח כאשר רנו החל לזכות בנצחונות בראלי מכוניות: פאריז-ברלין, פאריז-וויינה...
לואי רנו
לואי רנו נולד במשפחת בורז'ואה פאריזאים טיפוסיים בפברואר שנת 1877. הוא היה בן הזקונים במשפחתו, מלבדו בבית גדלו שני בנים ושתי בנות. אביו אלפרד היה עסקן מוצלח ואמו לואיזה הייתה בתם של בעלי חנות מבוססים, אהבה בידור ואמנות. לואי היה ילד מפונק.
עוד בצעירותו הפגין הילד עניין לעצמים מכאניים שונים, כולל מנועים וחשמל. משפחת רנו הייתה בעלת בית בבילאנקור, לא רחוק מפאריז. בגן בית זה היה ביתן שבו לואי הצעיר מיקם את חדר העבודה הראשון שלו. הלימודים לא היו העיסוק המועדף עליו והוא היה מרוצה מאוד כשקיבל תעודת בגרות. אך, למרות שלא היו לו בצלחות בולטות בלימודים, הנער השתקן היה בעל שתי תכונות החשובות ביותר בשביל הצלחה בחיים – אינטואיציה וחריצות.
בגיל 20 רנט נכנס בהצלחה לעולם הרכב שנוצר זה עתה. הוא שינה את ה"דה דיון-בוטון" התלת-אופני שלו למכונית ארבע-אופנית קטנה, שבמבנהה הוסיף רנו את אחד ההמצאות שלו – היא הייתה צריכה להרים את המכונית במהירות לרמת איכות חדשה ולסמן את התחלת תקופת הרכב. המצאה זו הייתה ה"תמסורת הישירה" – קופסת ההילוכים הראשונה שהפכה את גלגלי השיניים ושרשראות התמסורת לחסרי ערך ברגע אחד.
לואי רנו מאחורי הגה המכונית הראשונה שלו וואטורט.
ב-24 בדצמבר שנת 1898 לואי חגג יחד עם חבריו את חג המולד. בטוח בהצלחת ההמצאה שלו הוא קרא תיגר, שבו הכריז כי מכוניתו תוכל להעפיל על רחוב "לו רפיק" במונמארטר, שהיה בעל נטייה ב-13 מעלות. חבריו שבהתחלה חשדו ברעיון החדש, במהרה נאלצו להאמין לעיניהם שלהם. אחרי שהשיג את ההישג הזה, לואי זכה לא רק בתיגר אלא גם קיבל את 12 ההזמנות הראשונות שלו עם מקדמה כספית. מקרה זה הפך להתחלת הקריירה המסחררת שלו. מספר חודשים לאחר מכן הוא רושם פאטנט לקופסת ההילוכים ובמהרה ההמצאה של רנו מתקבלת על-ידי כל מפעלי הרכב של אותו הזמן.
ההיסטוריה של חברת רנו החלה מהמכונית הראשונה שהורכבה על-ידי לואי בשנת 1898, וואטורט קלה (מצרפתית, Voiturette – מרכבה, עגלה), בעוצמה של 0.75 כ"ס בלבד. הוואטורט הזו אפילו בזמן שבו כל מכונית נחשבה לספורטיבית, לא הגיעה כלל לרמת ספורט. האחים רנו לא החשיבו אותה לכזו אך לא חלקו גם את הדעה שמכונית מרוצים אמיתית חייבת להיות מפלצת בנפח גדול ועוצמה של כ-70 כוחות סוס. לפי דעתם, מכונית קלה ותמרונית עם מנוע קטן יחסית צריכה להיוצ בעלת מהירות גבוהה יותר מאשר המבנים המגושמים והכבדים. והוכיחו במעשה את השקפת העולם שלהם, כשזכו במשך שלוש שנים בהרבה תחרויות.
הפופולאריות של "דגם A" של האחים רנו הביאה ליצירת חברה.
למרות שאלו היו בדרך כלל קרבות בעלי משמעות מקומית, שנתנו למרות הכול הד פרסומי טוב. למשל, הניצחון במרוץ פאריז בורדו הביא 350 הזמנות. לפני כן המתחרים והקהל סביב המרוצים התייחסו בספקנות במידת מה לצרפתים וחשבו שהם לא ישיגו הצלחה בינלאומית.
המכונית הבאה של האחים, המוכרת כ"דגם A" עם מנוע "דה דיון" בעוצמה של 1.75 על מסגרת צינורות הייתה מוצלחת מאוד ולואי יחד עם אחיו הגדולים ארגן את החברה "האחים רנו" (Renault Freres).
רכבי 1-AG שיצאו החל משנת 1900 נחשבו באותה תקופה לבעלות עוצמה גבוהה למדי.
כבר בשנת 1899 הם יצרו ומכרו 15 "דגמי A". בשביל המכונית שלו לואי בנה קופסת הילוכים, שבה את מומנט הסיבוב לגלגלים האחוריים העבירו לא שרשראות אלא גל עם מפרקי קרדאן. מערכת זו של תמסורת מרכזית נשארה ללא שינוי עד להווה אצל רכבי התמסורת האחורית. האחים עסקו במרוצי מכוניות ומקום חשוב בעסק המוקדם שלהם תפסו דגמי מרוצים וספורט.
משנת 1900 החברה עברה לייצור רכבים גדולים ובעלי עוצמה. אלו הם רכבי ה-1-AG עם החיצונים השונים והנוחים "קאפוצין", "דובל-פאטון", "לאנדו", לימוזינים סגורים שהיו נדירים באותו הזמן. נוצרו 179 כלי רכב.
בשנת 1901 רנו מרחיבה את מבחר הדגמים ומציגה את דגמי D ו-E, חותמת על חוזה בינלאומי עם מפעל הרכבה בבלגיה.
רנו סוג D – המכונית הראשונה של החברה שהורכבה גם בחו"ל.
שנת 1902 – נבנה בפעם הראשונה מנוע 3759 סמ"ק עם ארבעה צילינדרים, 20-30 כ"ס להשתתפות במרוץ הרכב פאריז-ויינה, שבה יצא רנו עם ידו על העליונה. רנו מקבל פאטנט על פיתוח מערכת לטעינת על.
שנת 1904 – רנו מפתחת את רשת השיווק שלה, שמורכבת כעת מ-120 מוכרים ברחבי צרפת ובחו"ל. הייצור מגיע כעת ל-948 כלי רכב.
המכונית רנו טקסי לה-מאם, כמו שניתן לנחש לפי השם, יועדה לשימוש כמונית.
בשנת 1905 "האחים רנו" היו בין הראשונים שהוציאו מוניות עם החיצון "לאנדולה". מכוניוצ אלו שנקראו "בראונינג" בגלל הצבע השחור והצורה שלהן קיבלו את ההכרה שלהן במלחמת העולם הראשונה, כאשר 600 מוניות רנו פאריזאיות גויסו בפרקי זמן קצרים ביותר להעברת 5 אלף חיילים לנהר מארנה. לפי שם הקרב המפוסם המוניות קיבלו את השם "מארניות". למכונית זו אפילו נבנה פסל. לצרכי הצבא הצרפתי החברה סיפקה גם כלים אחרים: אניות, מנועים אוויריים (מנוע המטוס הראשון הורכב בשנת 1908). לואי רנו הרכיב אפילו טנקים די מוצלחים לאותו הזמן.בשנת 1906 במיצג הרכב בברלין החברה מציגה את האוטובוס הראשון שלה.
"האחים רנו" בשנים לפני המלחמה היו בשיתוף פעולה פעיל עם רוסיה. בשביל הקיסר נבנתה המכונית "לימוזין-לאנדולה" על בסיס רנו. בשביל יורש העצר נרכש ה"רנו-בבה" מכונית קטנה וקלה, פשוטה ביותר בשימוש ובשליטה.
יש לציין את ההישג המצויין של שנת 1923 – החצייה הראשונה של מדבר סהרה על גבי אב-טיפוס שש-אופני (דגם "ז'ובה 4" עם תמסורת קדמית עצמאית).
שנת 1910 – במפעל רנו עובדים 3200 איש, ביניהם גם על דגם ה-CV25 סוג BM.
שנת 1913 – 5200 פועלים עובדים במפעלי רנו ומעלים את הייצור הכולל ל-10000 יחידות כולל ה-CV40 סוג DT.
המכונית הגדולה למדי עבור זמנה, הרנו CV40 סוג DT הייתה בעלת מראה חיצוני מיוחד.
שנת 1919 – לואי רנו מוכר כעסקן המוביל בצרפת, במפעלו מותקן ציוד מודרני, ממשיך חיפוש אפשרויות הורדת עלות הייצור, המדיניות המובילה – מוצרים נגישים במחירם.
שנת 1925 – סמל היהלום הופך ללוגו של רנו ומותקן בפעם הראשונה על ה-CV40, שמשיג מספר שיאים במרחק הנסיעה, חסכנות בדלק וזוכה במרוץ מונטה קרלו.
הוא שמוכר בקלות לפי "אפו", הרנו NN מפורסם בגלל הנסיעה שלו בסהרה.
שנת 1926 – החל משנה זו הבלמים בכל ארבעת הגלגלים הפכו לסטנדרטיים עבור כל רכבי רנו. הוצג הרכב רנו NN, רכב אמין וחזק. ג'ורג' אסטיאן בחר ברנו NN עבור הנסיעה שלו דרך מדבר סהרה, בינואר שנת 1927. נסיעתו של אסטיאן – כמעט 17000 ק"מ (10000 מייל) – הסתיימה בלי תקלות טכניות כלשהן. התקבל הפאטנט לאמצעי למיקום המטען.
שנת 1929 – נכנס לשימוש פס ההרכבה הראשון במפעל החדש שנבנה. חברת רנו מוצגת ב-49 מדינות בשנות ה-30 הופיעו אוטובוסים מקוריים של רנו עם משטח פתוח.
מלחמת העולם השנייה פגעה בחברה בצורה ניכרת. המפעלים בביאנקור נהרסו בהפגזות בעלות הברית, לואי רנו עצמו הואשם בשיתוף פעולה עם הכובש הנאצי ומת בבושה בכלא.
שנת 1936 – התקבל הפאטנט למושבים מתקפלים.
רנו ז'ובאקאטרה והגרסאות שלו – הרכבים שלאחר המלחמה המפורסמות ביותר של רנו.
בשנת 1945 החברה הולאמה והפכה למפעל לאומי, שקיבל שם מודרני.
שנת 1946 – שנת תחילת הייצור של הרכבים הפרטיים של התקופה שלאחר המלחמה. המפעל ייצר 8500 כלי רכב, רובן – ז'ובאקאטרה והגרסאות שלהן עם תא נוסעים שונה. הן היו מצויידות בבולמי זעזועים הידראוליים. הדגם יצא עד לשנת 1949, והגרסאות שלו עד ל-1959.
לשנת 1949 נגמר הארגון מחדש של המפעלים ולשנת 1954 יוצאים כבר 500 אלף CV4.
הדגם הראשון שנוצר אחרי הארגון מחדש של המפעלים היה הרנו CV4. בחמש שנים נמכרו חצי מיליון כלי רכב כאלו.
שנת 1954 – ים של שמפניה נשתה לכבוד יציאת מיליון כלי רכב אחרי ההלאמה ושני מיליון מאז ייסוד החברה בשנת 1898. פייר דרייפוס ופרנן פיקאר, שטיילו בארה"ב וחקרו את שוק מכירת הרכב הוזמנו לארוחה עם מושל פלורידה, היכן שהגיעו להסכם ודיברו על תקופות היווצרות ייצור רנו. ב-11 בפברואר מנהל החברה מת בתאונת דרכים ודרייפוס תופס את מקומו, מכיוון שהיה חברו והיועץ הקרוב שלו. בדצמבר מתחיל ייצור הדגם דופין.
בשנת 1958 נכנס לפעולה המפעל החדש לייצור המנועים "רנו" בעיר קלאון (נורמנדיה). רנו 4 עם התמסורת הקדמית הופף ל"מכונית עממית קטנה" (הוצאת דגם זה הייתה יותר מ-8 מיליון יחידות). רנו 16, בתמסורת קדמית, עם מנוע חצי ליטרף הפכה בשנת 1965 לחלוץ השימוש בחיצון "הטצ'בק", כמו שאנו רואים אותו היום. מכונית זו עם תא נוסעים נוח, מתלה גלגלים צרפתי רך הפכה למכונית אלגנטית ופרקטית עבור המעמד הבינוני הצרפתי.
הדגם בתמסורת הקדמית רנו 16 הגדיר במידה ניכרת את צורות הרכבים המודרניים עם חיצון ההטצ'בק.
רנו קאראוול יצאה גם בארה"ב.
שנת 1959 – 10200 דופין ו-15000 CV4 נמכרו בארה"ב. 41000 בגרמניה ו-19000 באיטליה. לסוף שנה זו רנו הפכה ליצרן הרכב השישי בעולם. בארה"ב התחיל ייצור המכונית פלורידה תחת השם קאראוול.
בשנת 1966 רנו חותמת על הסכם עם פז'ו ווולוו על איחוד המשאבים הטכנולוגיים. באותה שנה רנו מספקת 738000 כלי רכב, מהן 333000 נמכרו בחו"ל.
שנת 1967 מפעלי רנו נמצאים בכל יבשת. חמישה מפעלי הרכבה באירופה, הוצא צרפת, אחד בקנדה, תשעה בדרום אמריקה, חמישה באפריקה, אחד באוסטרליה, אחד באסיה ומתכוננים לפעולה ברומניה ומאלאזיה.
רנו 12 החסכנית והמרווחת יצאה גם תחת החברות Dacia ו-Corcel.
שנת 1969 – יותר ממיליון כלי רכב מורכבים ויותר מ-500000 מיוצאים. פרוייקט 117 – רנו 12 – מוצג בתערוכת הרכב בפאריז: רעיון הפרוייקט היה שהמכונית תהיה חסכנית, מרווחת, בעלת תא מטען גדול. ברומניה ה-12R נקרא דאסיה ובברזיל קורסל. נוצרים אגפי רנו בתורכיה.
בשנות השבעים החברה נכנסת לתקופת צמיחה מהירה: מופיעים מפעלים חדשים בצפון צרפת, תוכניות משותפות של רנו ופז'ו. הדגמים רנו 5 ורנו 12 הופכים למכוניות הצרפתיות הנמכרות בעולם.
הרנו 5 טורבו המפורסם הודות לניצחונותיו בראלי היה אחד מההטצ'בקים ה"חמים" ביותר של זמנו.
בשנת 1979 החברה מתחילה בהתקדמות לשוק האמריקני המבטיח רבות. אחרי שחתמה על הסכם עם "אמריקן מוטורס קורפוריישן", רנו בתורה, מבטיחה לקדם את הרכבים שלה בשוק האירופאי.
שנת 1982 – רנו 9 מיוצרת בארה"ב תחת השם אליינס והופכת שם למכונית השנה (מכונית זו הפכה לידידו הנאמן של ג'יימס בונד באחד הסרטים של הסדרה).
רנו אליינס שיוצר בארה"ב.
המיניוואן רנו אספייס הוצג לראשונה בבריסל בקיץ שנת 1984. בשנת 1988 מוצגת גרסת התמסורת המלאה קוואדרה.
רנו אספייס שהפך לגמרי את הגדרת המיניוואן התבדל בעיצוב פנים מחושב עם הרבה אפשרויות לשינוי.
במרץ שנת 1986 הופיע הדור החדש של רנו תחת האינדקס 21 (אינדקס החיצון במפעל – 48L, הרב שימושי – 48K). הרב-שימושי, שהופיע שנה לאחר מכן תחת השם נוואדה היה בעל חיצון ארוך יותר ב-150 מ"מ. באירופה רנו 21\נוואדה ייוצר עד לשנת 1995, כאשר הוא הוחלף על-ידי הדגם לגונה.
רנו 21 היה קודמו של הדגם לגונה.
בקיץ שנת 1988 תאגיד רנו חיזק את מעמדו בסיווג האירופאי הפופולארי "C" של הרכבים הקומפקטיים, כשהציג את ההטצ'בק רנו 19.
רנו 19
אחת המכוניות הצרפתיות הנמכרות ביותר היא הרנו קליו.
בשנת 1990 מתחיל ייצור דגם הקליו, שבמשך שנים רבות נשאר אחד הדגמים הנמכרים ביותר בצרפת.
הדור השני של קליו הופיע בשנת 1998 ומייד זכה בפופולאריות. במיוחד לשוק של מה שנקרא המדינות השלישיות מיוצרת גרסת קליו סימבול. בסתיו שנת 1999 יוצאת הצורה קליו ספורט עם המנוע 16\2.0.
הקונספט-קאר סצניק של שנת 1991 הפך מאוחר יותר לדגם סדרתי ויוצר סיווג חדש של רכב – קומפקט-וואן.
שנת 1991 – שנת התארים: קליו זוכה בתואר "מכונית השנה", רנו ליין AE ב"משאית השנה", רנו 1FR "אוטובוס השנה" וריימונד לוי זוכי בתואר מנהל השנה. באותה שנה מופיעה אחת המכוניות הפתוחות הפופולאריות ביותר בסיווג רנו 19 קבריולה. בפרנקפורט מוצג דגם הקונספט סצניק.
ב-31 במרץ שנת 1992 נולד הרנו טווינגו ויוצא הדגם רנו סאפראן. במיצג הרכב בפאריז מופיע הדגם זום.
הדגם העירוני הקטן והזול טווינגו.
בנובמבר שנת 1993 מוצג הביצוע בעל העוצמה הגבוהה ביטורבו עם מנוע בעל ה-268 כ"ס עם שני מסובבי טורבו ותמסורת מלאה.
ההטצ'בק של הביזנס-קלאס סאפראן לא הצליח להתחרות שווה בשווה עם הרכבים הגרמניים היוקרתיים.
בספטמבר שנת 1995 הוצג לראשונה הדגם מגאן (יורשו של דגם ה-19). המכונית היא בעלת מספר גרסאות – קלאסיק, קבריולה, קופה ואסטייט. באביב שנת 1999 הוצגה הגרסה בעלת החיצון רב-שימושי.
יורשו של דגם ה-19 – מגאן.
בשנת 1996 מופיע דור חדש של דגמים בעלי מנועים עם מיקום רוחבי, גדלות מידות החיצון.
בסתיו שנת 1997 יוצא הגרנד אספייס עם בסיס מוארך. החל משנת 1998 המכונית מצויידת במנועים חדשים. יוצאת קרונית המשא רנו קנגו.
ב-1998 המאה של רנו מסומנת על-ידי יציאת הקליו החדשה. בז'נבה מוצג הפרוייקט "זו", עם מנוע ההזרקה הישירה הראשון באירופה, והפרוייקט ול סאטיס.
רנו קליו של הדור השני המשיך את ההצלחה של קודמו.
הקונספט-קאר רנו קולאוס – פיתוח הסגנון האוונגרדי המתקדם של החברה.
שנת 1999 – חתימת הסכם על שיתוף פעולה עם חברת ניסאן. ההצגה הראשונה של דגם אוואנטיים על בסיס הרנו אספייס. עם מכונית זו הצרפתים באמת הגדירו את הזמן (כך מתורגם שם המכונית), כשהחליטו להפוך מיניוואן למכונית ייצוגית.
שנת 2002 – בז'נבה מוצג רכב השטח קולאוס.
שנת 2001 – רנו לגונה 2 – המכונית הראשונה בעולם שקיבלה ציון מרבי על בטיחות – חמש כוכבים מתוך חמש, לפי תוצאות החברה העצמאית EuroNCAP.
הרנו לגונה 2 הפכה למכונית הראשונה בעולם שזכתה בציון המרבי של חמש כוכבים בקראש-טסט של EuroNCAP.
אתרים מומלצים:
התהליך המשתלם של מחזור משכנתא
|
ריבוי לקוחות באתר אינטרנט
|
אתר ההנחות הגדול
שנת 2003 – רנו מגאן 2 זוכה בתואר "מכונית השנה". פטריק לה קמאן, המעצב הראשי של רנו מוכר כ"מעצב השנה". EuroNCAP מכריזה על הרנו מגאן 2, רנו ול סאטיס ורנו אספייס 4 כרכבים הבטוחים ביותר בשוק.
הפיתוח הנועז של רנו, ההטצ'בק הגבוה של הביזנס-קלאס על רכיבי ניסאן בכל זאת לא הפך לפופולארי.
שנת 2004 – רנו מגאן – המכונית הנמכרת ביותר בשוק האירופאי. קבוצת רנו זוכה במקום השלישי בגביע המהנדסים של אליפות פורמולה-1. את הפרס הגבוה ביותר של EuroNCAP מקבלות המכוניות רנו סצניק, רנו מגאן, רנו C+C ורנו מודוס.
למכונית גולף עירונית עיצוב אוונגרדי אמיץ – בדיוק מה שנדרש. באירופה רנו מגאן 2 הופך מיד למכונית הנמכרת בסיווג.
שנת 2005 – הותחל ייצור הלוגאן – "המכונית העולמית" החדשה.
מכונית מופשטת וזולה אך גם מודרנית ובטוחה – כך תוכנן הרנו\דאסיה לוגאן.